כיצד חשיבה עיצובית עם קאנבה משמשת לפתרון בעיות

למד כיצד להשתמש בחשיבה עיצובית כדי לפתור את הבעיות המאתגרות ביותר של הצוות שלך!

תחשוב על זה: אתה עובד עבור ארגון במזרח אפריקה.
הארגון מוכר משאבות דריכה (המשמשות להשקיית קרקע חקלאית) לחקלאים מקומיים.
לאחר שנים של פעילות, אתה שם לב שבאזורים מסוימים, משאבות הדריכה נמכרות היטב, בעוד שבאזורים אחרים, הן לא נמכרות בכלל.
מוטל עליך לייצר מכירות של המשאבות באותם אזורים בעלי ביצועים חלשים.
מה האסטרטגיה שלך?
אולי… הם פשוט לא מודעים למוצר?
אולי תנסה להגביר את מאמצי השיווק שלך באזורים אלה?
אולי לשכור נציגי מכירות חדשים או להציע הנחה?
אבל… אתה עלול לסכן זמן, כסף ואנרגיה בטקטיקה שאין לה סיבה ברורה מאחוריה.

במקום זאת, השתמש בחשיבה עיצובית והעזר לשם כך בפלטפורמה של Canva!
חשיבה עיצובית היא דרך שונה לגשת לבעיות שתעזור לך לקבוע מדוע המוצר לא נמכר באזור מסוים ומה אתה יכול לעשות כדי לשנות זאת.

במאמר זה נסקור את תהליך החשיבה העיצובית ואיך תוכנת קאנבה יכולה לסייע לך:

1. מהי חשיבה עיצובית ומדוע כדאי להשתמש בה?
2. תהליך החשיבה העיצובית.
3. חמשת השלבים של חשיבה עיצובית.
4. כיצד ליישם חשיבה עיצובית בעבודה?
5. יתרונות של חשיבה עיצובית לעומת פתרון בעיות מסורתי.
6. יצירת תרבות עבודה סביב חשיבה עיצובית.
7. שאלות נפוצות על חשיבה עיצובית.

מהי חשיבה עיצובית ומדוע כדאי להשתמש בה?

חשיבה עיצובית היא מסגרת לפתרון בעיות.
בניגוד לשיטות סיעור מוחות אחרות, חשיבה עיצובית משתמשת בהתבוננות אמפתית כדי להתמקד בצרכים הממוקדים באדם תחילה לפני הצלילה לרעיונות.
תהליך החשיבה העיצובית נגזר מהשיטות בהן משתמשים מעצבים, אדריכלים ומהנדסים כולם לביצוע עבודתם.
מסגרת זו משמשת לגילוי ופיתוח פתרונות לבעיות שעשויות להיות ספציפיות לעיצוב או לא.

הקונספט קיים כבר עשרות שנים, אבל בחמש עד 10 השנים האחרונות, IDEO, חברת ייעוץ עיצובית, דגלה בתהליך כחלופה לגישה אנליטית גרידא לפתרון בעיות.

ציטוט להגדרת גישת החשיבה העיצובית:
חשיבה עיצובית היא גישה ממוקדת באדם לחדשנות, הנגזרת מתוך מערך הכלים של המעצב לשילוב צרכי האנשים, באפשרויות הטכנולוגיה והדרישות להצלחה עסקית.
טים בראון, יו"ר בכיר של IDEO

בראון והצוות ב-IDEO מבינים שחשיבה עיצובית יעילה כרוכה בהתבוננות שמובילה לתובנות.
תובנות אלו מובילות לאחר מכן למוצרים ושירותים שמשפיעים לטובה על חיי החברה שלנו.
המטרה של שיפור החיים היא נקודת קצה חשובה לתהליך החשיבה העיצובית.
למעשה, זהו כל העניין בחשיבה עיצובית:
מציאת פתרונות רעננים ויצירתיים לבעיות, באופן ששם את האנשים והצרכים שלהם במקום הראשון.
חשיבה עיצובית באה להציל את הארגון שמוכר משאבות-דריסה במזרח אפריקה.
היא הצליחה לזהות מדוע המוצר שלה לא נמכר באזורים מסוימים, והיא מצאה פתרון… שנפרט בהמשך.

תהליך החשיבה העיצובית

מהם חמשת השלבים של תהליך החשיבה העיצובית?
חשיבה עיצובית מחולקת לסדרה מחזורית של חמישה שלבים.
זוהי מתודולוגיה גמישה, כאשר כל שלב עוזר לנטרל את ההטיות שמפריעות לחדשנות.

חמשת השלבים הם:
1. הזדהות באמצעות התבוננות.
2. הגדרה – הגדירו את האתגר.
3. חשיבה – חישבו על כמה שיותר רעיונות.
4. הכנה – הכינו אב טיפוס לפתרון.
5. בדיקה – בדוק את העבודה שלך וחזור על זה.

1. הזדהות באמצעות התבוננות

השלב הראשון בחשיבה עיצובית הוא התבוננות באופן אמפתי.
לכל בעיה יש הקשר ייחודי, כזה שמוגדר על ידי אנשים.
בחשיבה עיצובית, אמפתיה כרוכה בהבנת האמונות, הערכים והצרכים שגורמים לקהל שלך לנוע.
הדבר כרוך בהתבוננות – צפייה, הקשבה והבנת הקהל שלך ומעורבות – באינטראקציה עם הקהל, המשתמשים או הלקוחות שלך.

כדי להיות יעיל בחשיבה העיצובית שלך, אל תתמקד רק בקהל הליבה שלך.
עירכו מחקר משתמשים, ראיינו פלחים של לקוחות חדשים, וגלו מקרי קצה שתוכלו לצפות בהם וללמוד מהם.

הטמע את עצמך בחייהם של אלה שאתה מבקש לעזור להם.
שילוב של תצפית וראיונות חשוב מאוד בשלב זה.
אם אינך יכול להיפגש איתם באופן אישי, בקש תמונות וסרטונים של מה שקורה בחייהם כדי לתת לך יותר פרטים לפני הראיון איתם.
לאחר מכן תוכל להיכנס לשיחה עם הבנה טובה יותר ויותר אמפתיה.
כתוצאה מכך, לא רק שתתחבר לבני אדם, אלא גם תשאל את השאלות הנכונות בזמן הנכון.

עבור החברה במזרח אפריקה, שלב האמפתיה גילה שהנורמות התרבותיות באזורים שבהם מכירות המשאבות היו גבוהות היו שונות מהנורמות באזורים שבהם מכירות המשאבות היו נמוכות.
תהליך התצפית העלה שבאזורים שבהם מכירות משאבות הדריכה היו נמוכות, היו נורמות תרבותיות שהפכו את המוצר ללא מתאים לנשים להניד את ירכיהן בפומבי (מאפיין מרכזי בהפעלת משאבות הדריכה).

2. הגדירו את האתגר

בשלב השני, עבדו את מה שלמדתם מהקהל שלכם; לאסוף אותו לתובנות, קשרים ודפוסים; הגדירו את האתגר שאתם מתמודדים איתו; והתקדמו לעבר פתרונות פוטנציאליים.
מה משותף לכל המידע שאספתם, ומה הוא אומר על הקהל שלכם ועל מה שהם צריכים?

בחשיבה עיצובית, תהליך זה מתואר כביסוס נקודת מבט (POV):
הצהרת בעיה המסכמת את התובנות שלמדת על הקהל שלך ומבהירה את צרכיו האנושיים.
הפתרון שבסופו של דבר תמצא יקבל מידע על ידי POV זה.

דרך יעילה אחת להגדיר את האתגר שלך היא לשאול שאלה על סמך התצפיות שלך.
סגור את השאלה בצורה ברורה מבלי להכניס פתרון כלשהו לשאלתך.
חשבו למי אתם מנסים לעזור, מה הצורך שלו ואיזו השפעה תהיה בתשובה לשאלה הזו.

אם נחזור לדוגמא שלנו למשאבת הדריכה, השאלה שאתה עשוי להציב היא:
"כיצד נוכל לעצב משאבה שאינה דורשת מנשים לנענע את ירכיהן?" או
"מה צריך לשנות במוצר הזה כדי להיות במסגרת הנורמות התרבותיות של האזור הזה?"

3. חשבו על כמה שיותר רעיונות

שלב ה-Ideate הוא מזבלה מוחית של רעיונות, והכל מותר בשלב זה.
תבואו עם כמה אפשרויות שאתם יכולים.
כמו כל סיעור מוחות אחר, יש כוון לכמות על פני איכות.
לאחר שתוציא את הרעיונות שלך, תפריד בין הרעיונות הטובים לרעים עד שתמצא את הפתרון "המושלם".

אחת התכונות העיקריות של שלב ה-Ideate היא היותו שיתופי ומשתף.
הנקודה הבסיסית כאן היא שכל אחד יצירתי בדרכו שלו – תהליך סיעור המוחות יכול רק להפיק תועלת מכך שכמה שיותר מוחות ונקודות מבט מאוחדים בהתמודדות עם אותה בעיה.
אתה יכול להשתמש בכלי שיתוף פעולה חזותיים כגון לוחות ציור לסיעור מוחות של הרעיונות שלך, כמו להלן:

אם אתה מוביל צוות מרוחק, יש לך מזל!
קיבוץ רעיונות והצבעה עליהם נוטים להיות קלים יותר עבור צוותים מרוחקים.
האזהרה היא שהמנחה צריך לשמור על האנרגיה והמוטיבציה.

זה אומר לתת משימות לפני סיעור מוחות כדי שאנשים ישקיעו יותר בתרומה ובמציאת פתרונות חדשניים.
מחפש השראה להתחיל את סיעור המוחות שלך?
קבל אותה בתוכנת קאנבה!

עבור החברה במזרח אפריקה, תהליך הרעיונות כלל צוותי עיצוב שתרמו רעיונות כיצד לבנות או לעצב משאבה שהפעלתה האנושית לא הסתמכה על נדנוד ירכיו של המשתמש.
בסופו של דבר, הצוות התקבע על הרעיון הראשון שהם היו מוכנים להעמיד למבחן.

4. בנו אב טיפוס לפתרון

בהתאם לפרויקט שלך, שלב האב-טיפוס יכול להיות מורכב מקיר של פוסטים, לוח תכנון, פריט פיזי/דיגיטלי או פעילות אינטראקטיבית.
על ידי בניית אב טיפוס, אתה הופך את הרעיון שלך למוחשי כך שכאשר אתה משתף אותו עם הקהל או המשתמשים שלך, תקבל משוב איכותי.

לדוגמה, אם אתה מעצב אפליקציה חדשה, אתה יכול להשתמש בכלי הדמיה החכם ב-Canva כדי לבדוק איך העיצוב שלך נראה בטלפון, בטאבלט או בצג.

לאחר מכן תוכל לשתף את הדגם המציאותי ביותר עם בעלי עניין ומשתמשים כדי ללמוד עוד על איך לשפר את העיצוב או את הרעיון שלך.

לאחר מכן תוכל לשתף את הדגם המציאותי ביותר עם בעלי עניין ומשתמשים כדי ללמוד עוד על איך לשפר את העיצוב או את הרעיון שלך.

לפי חברת IDEO, יש סיכוי גבוה יותר שצוותים המפתחים אבי טיפוס ישיקו מוצר או שירות חדש לשוק.
שיטה אחת ליצירת אב טיפוס שנוטה להוביל לתוצאות עיצוב טובות יותר היא "אב טיפוס מקביל".
ביצירת אב טיפוס מקביל, חברי הצוות מקבלים את אותה תבנית, תקציר ו/או אילוצים ויוצרים אב טיפוס משלהם.

ברגע שכולם מוכנים, הצוות מתכנס כדי לשתף את מה שכל אחד יצר.
באמצעות תהליך חדשנות זה, אתה יכול לנתח את קווי הדמיון והניואנסים שיעזרו לך לחזור על אב הטיפוס הסופי.

סביר להניח שתהליך בניית אב טיפוס יעזור להבהיר את הבעיה עוד יותר ויציע תובנות חדשות או פתרונות חדשים שלא חשבת עליהם קודם.
בהכנה לשלב הבדיקה הסופי, זה מאוד יכול לעזור אם ניתן יהיה להביט על אב טיפוס או לחוות אותו באמצעות הקהל או המשתמש שלך לצורך קבלת פידבק.

5. בדוק את העבודה שלך וחזור על זה

בדיקה עוזרת לך ללמוד יותר לעומק על הפתרונות האפשריים שלך ויתרה מכך ללמוד על הקהל שלך.
בהתאם לאופן שבו הבדיקה מתגלגלת, היא עשויה להוביל חזרה לכל אחד מארבעת השלבים הקודמים; אתה עלול לגלות שלא הגדרת את הבעיה בצורה נכונה, נכשלת בשאלת השאלה הנכונה, או שאתה צריך להשקיע יותר זמן בהתבוננות בקהל שלך.
או אולי פשוט תצטרך לחדד מעט את אב הטיפוס שיצרת.
סביר להניח שבדיקות יעזרו לך לפתח אבות טיפוס משופרים ו/או מתקדמים יותר.

כמו בשלב האמפתיזה, התבוננות ו/או הקשבה לקהל שלך היא המפתח כאן.
במקום להסביר את אב הטיפוס מראש, תן למשתמשים לחוות אותו בעצמם.
התבוננות באינטראקציה הזו תעזור לחשוף תובנות חשובות לגבי מה עובד ומה לא.
לאחר מכן, עודדו אותם לשאול שאלות ולתת את הפידבק שלהם על החוויה.
הצעת אבי טיפוס מרובים למשתמשים לצורך השוואה יכולה להיות טכניקה שימושית נוספת.

כל שלב בתהליך החשיבה העיצובית יכול לחזור על עצמו או ניתן לעצב מחדש לפי הצורך.
זה לא אמור להיות תהליך ליניארי אלא תהליך איטרטיבי שבו אתה מסתגל לדרישות הייחודיות של סביבות ופרויקטים מסויימים.

עבור החברה במזרח אפריקה, תהליך הבדיקה הביא בסופו של דבר למשאבת דריכה שהפעלתה האנושית לא הייתה תלויה בנדנוד של ירכיו של המשתמש.
הצוות יצר משאבים ב-Canva Teams כדי להסביר כיצד להשתמש במשאבת הדריכה החדשה, והמכירות של היחידות זינקו.

כיצד ליישם חשיבה עיצובית בעבודה

ישנם ארבעה שלבים שאתה יכול לנקוט כדי ליישם חשיבה עיצובית בחברה שלך או עם הצוות שלך:

1. שימו על עצמכם את כובע העיתונאי.
עיתונאי טוב יודע להקשיב ביעילות, לשאול את השאלות הנכונות ולהישאר בלתי משוחד.
עם הלך הרוח הזה, תקיים שיחות עם כולם, לא רק עם אלה שבצוות שלך או אלה שמדווחים לך ישירות. בדרך זו תוכלו לגלות את הבעיה או השאלה האמיתית שיש לפתור.

2. עודדו חינוך ותרגול.
בצע משימות קטנות לאורך היום המשלבות מיומנויות חשיבה עיצובית.
רשמו את חברי הצוות שלכם לקורסי חשיבה עיצובית. שאל בקביעות את הצוות שלך אם הם מבחינים בפרויקט או בתהליך שבו הם רוצים לנסות חשיבה עיצובית.

3. הגדר ציפיות עבור לולאות משוב.
הצוות שלך צריך לדעת שאתה תבדוק ותחזור על הפרטים עד כמה שניתן. משוב הוא חלק חשוב בתהליך הזה ויש לצפות ולאמץ אותו.

4. היו כנים ופתוחים לגבי טעויות.
במהלך פגישות המשוב הרבות שלך, תצטרך בהכרח להיות כנה לגבי מה השתבש.
עודדו וחגגו כישלונות. הדגישו שכישלון מוביל ללמידה שמובילה לפתרונות טובים יותר.

חשיבה עיצובית אחראית לשיפור או פיתוח עסקים, מוצרים ושירותים חדשים.
לחוגי עיצוב מעולים יש הטיה לפעולה. כשאתה מיישם את ארבעת הצעדים הניתנים לפעולה אלה על הצוות שלך, חשיבה עיצובית פועלת כדי לשנות את חייהם של אנשים לטובה.

יתרונות של חשיבה עיצובית לעומת פתרון בעיות מסורתי

אתה לא צריך להיות מעצב כדי להיכנס למוד של חשיבה עיצובית.
במקום זאת, חשיבה עיצובית היא הלך רוח שאתה והצוות שלך יכולים לאמץ במהלך מפגשי סיעור מוחות.
לפי IDEO, ככל שצוותים עושים סיעור מוחות בתדירות גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהם ישיגו את יעדיהם.
כאשר אתה מיישם חשיבה עיצובית, זה עוזר לך לקחת משהו מעורפל (כמו בעיה מורכבת) ולספק תהליך ברור ופשוט כדי להגיע לפתרון.

שיטות לפתרון בעיות בדומה לחשיבה עיצובית

ישנן דרכים שונות ליישם אלמנטים של חשיבה עיצובית במתודולוגיה של פתרון בעיות.
גמישות בתהליך העיצוב שלך יכולה לעזור לך לגלות פתרונות אם אתה נתקע בכל שלב אחד של תהליך החשיבה העיצובית.
לדוגמה, תהליך פתרון הבעיות היצירתי של Osborne Parness דומה, אך יש לו ארבעה שלבים במקום חמישה. בעוד למתודולוגיית IBM יש 7 שלבים.

עבור החברה המוכרת משאבות דריכה במזרח אפריקה, הפתרון לא עלה על פני השטח אלא רק לאחר ניתוח של הבעיה עצמה – מכירות נמוכות.
הבעיה לא נמצאה אחרי סיעור מוחות של שמונה שעות בבניין רב קומות בניו יורק עם אנשים בחליפות שמתלבטים על תרשימים ותחזיות כלכליות.
הפתרון נולד מרמה עמוקה של התבוננות באנשים שלא קנו את המשאבות ובתרבויות שהם היו חלק מהן!

יצירת תרבות עבודה סביב חשיבה עיצובית

אם אתה רוצה להרוויח את היתרונות של חשיבה עיצובית, אתה צריך ליישם תרבות עבודה שתומכת בה.
חשיבה עיצובית לא עובדת אם לחברה שלך יש תרבות של פחד או תרבות של "לא".
בסביבות אלו אנשים מפחדים לקחת סיכונים, לחלוק רעיונות לא שגרתיים או לשנות את תהליכי סיעור המוחות הרגילים.

הדרך הטובה ביותר להציג חשיבה עיצובית לספקנים ולבעלי עניין במשרד שלך היא להשתמש בסיפור.

אם אתה צריך לשכנע אחרים במקום העבודה שלך לגבי היתרונות והחשיבות של חדשנות, השתמש בסיפורים או מקרים שיתנו השראה לאחרים ויקדמו מוטיבציה פנימית.
קשה להישאר סקפטי לגבי כוחם של חיבור אנושי וחדשנות כאשר רואים את העבודה מופעלת והתוצאות משפיעות.

המפתח הוא להתחיל בקטן אבל לספר סיפורים גדולים.
שלבו חשיבה עיצובית בקנה מידה קטן יותר, ולאחר השגת הצלחה, צרו סיפור שמדגיש את ההשפעה שעשיתם.
אה… ואל תשכחו לציין שהכל התחיל בחשיבה עיצובית.

שאלות נפוצות על חשיבה עיצובית